הרבה אנשים חושבים שהקשר עם בורא עולם שייך רק לעולם הדת, לתפילות, למצוות ולמעשים חיצוניים. האמת היא שהקשר הזה הרבה יותר קרוב, הרבה יותר אישי ועמוק ממה שאנחנו רגילים לחשוב. הוא לא מתחיל בבית הכנסת, הוא מתחיל בלב.
אימון רגשי הוא תהליך שמחזיר אותנו פנימה. אל תוך עצמנו. אנחנו לומדים לזהות את הרגשות שלנו, להבין מאיפה הם באים, למה אנחנו מגיבים כמו שאנחנו מגיבים, מה מפעיל אותנו ואיך לרפא את המקומות הפנימיים שהיו סגורים או כואבים.
וזה בדיוק מה שבורא עולם רוצה מאיתנו, שנהיה מחוברים ללב ונוכחים באמת שלנו. איפה הבורא נמצא? הוא אינו רק בשמיים, אלא בתוך כל רגש שלנו, בתוך כל דמעה, בתוך כל כאב שמבקש הקשבה.
ככל שאדם מתקרב לעצמו, הוא גם מתקרב לבורא. כשאנחנו באמת מקשיבים לקול הפנימי, אנחנו מתחילים לזהות שזה לא רק “הקול שלנו” אלא זה הקול של הנשמה, של האור שבתוכנו ושל בורא עולם.
האימון הרגשי הוא תהליך של ניקוי. הוא מקלף את שכבות הפחד, את הכעסים, ואת תחושת הבושה והאשמה. כשהלב מתנקה משהו נפתח, משהו נרפא, והקשר עם הבורא אינו רק תיאורטי, הוא הופך להיות נוכח ומוחשי.
אנחנו מפסיקים לנהל מלחמה פנימית. מתחילים להרגיש עטופים, מלווים, אהובים. לא עשינו משהו “כדי לזכות בזה”, פשוט הסכמנו להיות אנחנו.
והבורא? הוא אינו רוצה שנהיה מושלמים, הוא רק רוצה שנהיה אמיתיים. זה בדיוק מה שאימון רגשי מעניק לנו- חזרה לעצמנו וחזרה אליו.